ש', תלמידת כיתה ה- ילדה בהתנגדויות קבועות, לא לקחה חלק באף שיעור, תמיד עם קפוצ'ון על הראש. הזמנו אותה לעבוד איתנו, סירבה. בהמשך הצענו לה חלופה: שלא תעבוד ורק תשאר בסביבה כדי לשמוע הסברים, אט אט היא הסכימה. דברנו על גינת הירק, התעניינה, הסתקרנה, השתתפה בשיחה, ענתה על שאלות ששאלנו. לאחר ההסברים, ממש הצטרפה לעבודה הפיזית ואף הציעה רעיונות לשיפור.
ת', תלמידת כיתה יא- נערה ביישנית שהכרנו לפני שלוש שנים, מופנמת, נרתעת מיצירת קשר עין. כיום אחרי שנתיים בפרוייקט היא מובילה, מונתה ל"מנטורית" של חבר'ה בשכבות צעירות ממנה. שותפה פעילה ונוכחת בשגרת החממה. מדברת יותר ומביאה את עצמה לידי ביטוי.
ל', תלמיד כיתה ג- ילד מקסים, נבון, בטחון עצמי נמוך, קושי חברתי ברור. התחבר לעבודה על רבדיה המגוונים. פועל ביעילות רבה, בשקט ובצנעה. לקראת סוף שנה, בזמן שאביו הגיע לשיחה עם צוות בית ספר, ל' ערך לאביו ביקור פרטי בחממה על דעת עצמו וביוזמתו. היה מרגש מאוד לראות את עד כמה הוא גאה בפועלו. זכינו להחליף כמה מילים עם האב מחוץ לבית הספר ולתאר לו את איכויותיו של ל'. הוא יצא נרגש ובהודיה עמוקה על התכנית.
ק', תלמיד כיתה ט- נער שבתחילת השנה לא הגיע למפגשים תדיר. אחרי reaching out ארוך וסיזיפי (שכלל שיחות מסדרון, הודעות וואטסאפ, שיחות טלפון וכו') החל להגיע לעיתים קרובות יותר ואף התמיד. שמחנו לגלות נער עם יכולות גבוהות, פיקח, אחראי ומסור, בעל גרף למידה מהיר שגם אפשר לסמוך עליו. בהתייעצות עם יועצת בית הספר החלטנו על תכנית חניכה אישית. הדבר הוכיח את עצמו במהרה, ונוצר קשר אמיתי, הדדי, משמעותי עד כדי כך שבחר לשתף אותנו בנעשה בחייו האישיים ולא רק בענייני החממה.
מ', תלמיד כיתה ט- נער בהתנגדות עזה, לפרוייקט ובכלל. עם הזמן והמעבר למודל חניכה אישית, נחשפנו לנער עם יכולת וורבלית גבוהה, היודע להביע את עצמו גם כשכועס ואינו מעוניין לעבוד עמנו. בחלוף הזמן נוצר חיבור חזק, הוא אף התנדב לקחת על עצמו אחריות לתחזוק החממה בזמן שאנחנו לא שם. במפגש הפרידה בסוף שנה, לא הגיע בשל בעיה רפואית. למרבה תדהמתו הגענו אליו לשכונה כדי להעניק שי קטן בדמות עציץ נענע שהבטחנו לו במהלך השנה. הוא סיפר כמה נהנה במפגשים עמנו ואמר שהחממה הייתה הסיבה שגרמה לו להגיע בימי שני לבית הספר.
מ', תלמידת כיתה ו- ילדה שבדרך כלל שמחה לעבוד עמנו בחוץ, נתרמת עוזרת לאחרים ומחוברת לאדמה. יצא שנפגשנו עמה באירוע קהילתי מחוץ לכתלי בית הספר, בקשה שנמתין רגע, רצה מיד לקרוא לאמה ולסבתה כדי להכיר ביננו. הציגה אותנו בגאווה, שמחנו על ההזדמנות ובעיקר התרגשנו לחוות עד כמה אנחנו והפרוייקט נחווים כחלק משמעותי מהיומיום שלה בבית הספר.